יצר לב האדם


המסורת מחזיקה בשתי עמדות ביחס לשאלה מתי נברא העולם. עמדה אחת גורסת כי העולם נברא בכ"ה אלול ועמדה שניה גורסת כי העולם נברא בא' תשרי. לפי העמדה הראשונה, מה שחוגגים בראש השנה, הוא את יום בריאת האדם.


המחלוקת המוצגת במקורות היא האם ראש השנה הוא יום ההולדת של כל העולם, או יום ההולדת של האנושות. היא מדובר בחג קוסמולוגי, או בחג הומניסטי.


בהמשך לכיוון של חגיגת יום הולדת לאדם, הגמרא במסכה סוכה דף נב, דנה בשאלה יצר לב האדם. אנו מכירים כמובן את הטיעונים של רוסו, הובס, ולוק – אבל מה המסורת היהודית חושבת בסוגיה?


בספר בראשית אלהים מתייאש מהבריאה ואומר: "יצר לב האדם רע מנעוריו". כלומר מתפתח בו יסוד של יצר הרע. מילת המפתח היא נעוריו. זה לא שיש לו יצר הרע בלידתו, הוא לא כבול לרוע, והוא גם לא צריך להישאר "נער", הוא יכול להתבגר. הוא יכול להתגבר.


לפי אביי למשל ברור שלכל אדם יש יצר הרע. הגדולה של האדם, זו היכולת לעשות סובלימציה לייצר הרע לדברים טובים. "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו".


בהמשך הדיון מעלה רבא היפותזה לגבי הדרך שבה יצר הרע עובד: "בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש". רבא, מגדולי החכמים בכל הדורות מפנה אותנו ברגישות מופלאה לסיפור המפורסם של דוד המלך וכבשת הרש. (שמואל ב, יב)


נזכיר את הסיפור: לאחר שדוד גוזל את בת-שבע לאוריה החתי, נתן הנביא מגיע אל דוד המלך ומושל לו משל:


"וַיָּבֹא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר, וְאֶחָד רָאשׁ לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר--הַרְבֵּה מְאֹדוְלָרָשׁ אֵין-כֹּל, כִּי אִם-כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם-בָּנָיו יַחְדָּו; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה, וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי-לוֹ, כְּבַת

וַיָּבֹא הֵלֶךְ, לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא-לוֹ; וַיִּקַּח, אֶת-כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו

וַיִּחַר-אַף דָּוִד בָּאִישׁ, מְאֹד; וַיֹּאמֶר, אֶל-נָתָן, חַי-ה', כִּי בֶן-מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאתוְאֶת-הַכִּבְשָׂה, יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם: עֵקֶב, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַל, אֲשֶׁר לֹא-חָמָל.

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל-דָּוִד, אַתָּה הָאִישׁ"


נחזור לרבא. רבא שם לב לפסוק הבא:


וַיָּבֹא הֵלֶךְ, לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא-לוֹ; וַיִּקַּח, אֶת-כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו


רבא שואל מיהו ה"הלך" שמגיע? והתשובה שלו היא שההלך הוא היצר הרע. רבא אומר לנו, שימו לב לתהליך, היצר הרע מגיע אלינו כ"הלך", כלומר מישהו שמגיע והולך, אבל הוא יכול להפוך לאורח אצלנו, ולבסוף הוא יכול לכבוש אותנו לחלוטין ולהפוך לאיש. כלומר להשתלט על כל האישיות שלנו. ולכן השאלה מה עושים הם ההלך הזה? איך מתמודדים עם היצר הרע? רבי ישמעאל מציע לנו דרך של סובלימציה, כאשר ההלך מופיע בחיינו עלינו ללמוד להפיק ממנו את המירב: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש".

שנה טובה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול