מלחמת החלומות


ארה"ב החליטה שלא להתערב בסוריה בנתיים, ואילו מדינות אירופה החליטו לא להתערב במלחמת האזרחים בסוריה כנראה באופן סופי. כל זאת, למרות שמצבת ההרוגים עומדת על למעלה מ - 110,000 איש, ולמרות השימוש המחריד בנשק כימי. מאידך גיסא, בלוב כידוע, המערב התערב מהר מאוד. ההבדל בין לוב לבין סוריה נעוץ בדבר אחר - ללוב יש נפט, והרבה.

מדינות העולם המערבי נוטות לפעול הרבה פחות בשם אידיאלים, והרבה יותר בשם אינטרסים. מה שמוביל אותנו לשאלה מה יהיה עם אירן? לאירן גם יש הרבה נפט, אבל להבדיל מלוב, שויתרה על תוכנית הגרעין שלה בתחילת שנות ה-2000, לאירן יש צבא עצום, ותוכנית גרעין שאפתנית. אירן למדה היטב את הלקח הלובי ואת הלקח הסורי. אירן יודעת היום שהמערב לא מספיק אידיאליסט על מנת להתערב צבאית בארצו, והיא מבקשת להבהיר למערב את המחיר הבלתי אפשרי הכרוך בפלישה צבאית, ולכן היא ממשיכה לפתח ביתר שאת את תוכנית הגרעין שלה. המסקנה התבקשת היא עגומה מאוד. אין לנו על מי לסמוך בחיסול הגרעין האיראני, אלא על עצמנו שכןהמערב עייף ותשוש, הוא לא מבקש לקדם עוד ערכים של צדק וחירות בעולם. הוא מסתפק בזה שיניחו לו לנפשו. (חוץ מנושא אחד כמובן, שבו אירופה עקבית מאז ומעולם, והוא הביקורת והפעולה הארסית נגד יהודים, או נגד היצוג הקולקטיבי שלהם – מדינת ישראל)


****

הויכוח, כיצד יש לנהל מדיניות בינ"ל, הוא ויכוח בין אידיאליסטים, המבקשים לקדם בעולם ערכים, לבין ראליסטים, המבקשים לפעול בעולם בהתאם לאינטרסים. כל התנועות האידיאולוגיות מבקשות, כל אחת בדרכה, להפוך את העולם למקום טוב יותר. הויכוח בין אידיאליסטים הוא אילו ערכים יש לקדם. שתי תנועות אידיאליסטיות מרכזיות ממשיכות להפיץ את תרעלתם בעולם. המרקסיסטים למניהם, מבקשים לדמיין עולם בו אין שום סיבה למלחמות, לכן ג'ון לנון מבקש מאיתנו לדמיין עולם בלי לאומים ובלי דתות, המרקסיסטים מבקשים להפוך את העולם למקום שבו אין זהות קלוקטיבית ואין מוסדות קולקטיבים אלא רק פרטים החיים באושר של חייה ותן לחיות. (הם מתעלמים כמובן רק מהדבר הכי חשוב בחיים שלנו – הזהות.)

האידיאליסטיים המונותאיסטיים של הנצרות והאסלאם, מבקשים לדמיין עולם שהוא כולו נוצרי או מוסלמי. הדת היא הפתרון לכל מצוקות האדם, ואם כולם יתנצרו או יתאסלמו אזי הגאולה תגיע לעולם.


שתי מלחמות עולם, הניעו את אירופה לנטוש את החלום אודות שליטה בעולם. האיחוד האירופאי הוא סמל לאיחוד לאומי, על בסיס פוסט-מודרני של אי-הסכמה מוסרי. השנאה הפתולוגית של אירופה הקלאסית, לג'ורג בוש, וההחלטה להעניק פרס נובל לשלום לאובמה, מיד עם תחילת כהונו, הם סמל להוקרה של אירופה לכך שארה"ב מפסיקה להיות השוטר של העולם. מדיניות החוץ של ג'ורג בוש היתה מדיניות חוץ אידאליסטית שביקשה להפיץ דמוקרטיה לעולם. אובמה לעומתו, לא מאמין שתפקידה של ארה"ב בעולם זה לקדם ערכים. ראה ערך החורף האסלאמי.


****

היהדות והציונות הם תנועות אידיאליסטיות מובהקות. הם מבקשות לקדם בעולם ערכים. לא לחינם הכניס בן גוריון למגילת העצמאות כבר בפסקה הראשונה את הרעיון שעם ישראל "הוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" ובהמשך קבע כי מדינת ישראל "תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" התפקיד המרכזי שמעניקים נביאי ישראל לעם ישראל הוא תפקיד של מגדל אור מוסרי -"אור לגויים". התפקיד שלנו, קובע הנביא ישעיהו הוא לעורר השראה בין-לאומית, לעם ישראל יש יעוד אוניברסלי – עליו להיות מורה דרך רוחנית ומוסרית לעולם כולו. כאשר: "מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם" או אז, "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".


****

החגים הם חלק ממערך הסמלי של החלומות האידיאליסטיים שלנו. שאלתם את עצמכם פעם ברצינות, מה בעצם חוגגים בראש השנה? מאוד ברור מה בדיוק חוגגים בראש השנה הנוצרי. תעשו חישוב, ישו נולד ב 24.12 שמונה ימים אח"כ זו השנה החדשה. כן כן, החגיגות של השנה החדשה, זה חגיגות ברית המילה של ישו. בראש השנה האזרחי, חוגגים את לידת הנוצרי הראשון. מה חוגגים אצלנו? בגמרא יש מחלוקת, האם ראש השנה שלנו הוא יום בריאת האדם או יום בריאת העולם. כלומר מחלוקת אם זה יום הולדת של האנושות או יום ההולדת של הקוסמוס. ראש השנה, מבקש להזכיר לנו, את חזון הנביאים. אסור לנו לוותר על האידיאלים והחלומות שלנו. יש לנו תפקיד מוסרי – להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר. מי ייתן ונצליח, שנה טובה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול