בפודקאסט של בית ברל, אמרה נשיאת המכללה פרופ' יולי תמיר את הדברים הבאים: "עכשיו כשכולם כתבו 'ביחד ננצח' אנחנו הבנו שמבחינת חברי המכללה הערבים זו לא סלוגן מכיל אז שנינו את זה ל-'נצמח מזה ביחד'. אלו דברים קטנים אבל רוב הקונפליקטים מתחילים מדברים קטנים". בתגובה אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים כי: "מי שלא מעוניין שננצח את אויבנו צריך לעשות חשבון נפש"
לאור סערת "ביחד ננצח" ועמדתה המוסרית השגויה של פרופ' תמיר נשיאת מכללת בית ברל, אני רוצה להזכיר את התובנה שהיא עצמה כתבה בשני ספרים החשובים על לאומיות: Why Nationalism 2019, Liberal Nationalism 1995
כמו הוגים רבים לפניה, וברוח ברל כצלנסון, גם תמיר לא רואה סתירה בין לאומיות לבין ערכים אוניברסליים, גם לשיטתה הפרט ממש את עצמו כאזרח העולם דרך היותו בן לעם ספציפי.
בספריה תמיר, מגינה בעוז על הרעיון הלאומי. היא מדגישה שהבסיס הפוליטי של הדמוקרטיה נשען על סולידריות לאומית, וכי רק החירות הקולקטיבית היא התנאי לחירות אישית. חלק ניכר מכתיבה מודגש להעברת ביקורת על תהליכים המפוררים את אותה סולידריות לאומית כגון: כלכלה גולובלית שאינה מתחשבת בגבולות לאומיים, שיח של פוליטיקת זהויות, וכן התייאשות מהמבנה הפוליטי והעברת החלטות מהשדה הפרלמנטרי לבתי המשפט.
לכן למען אותה סולידריות לאומית היא מציעה להניע את חידוש האחווה והסולידריות הלאומית, על ידי תרבות, כלכלה ואנושיות משותפת שתבאו לידי ביטוי בהחלת תודעה לאומית במערכת החינוך, ובכלכלה שמרחיבה את הדאגה לזולת, כדי שאלו יסייעו ביצירת סולידריות לאומית.
ברוח זו, פרופ' תמיר צריכה להרהר שוב בשאלה האם שינוי הסלוגן מ"יחד ננצח", ל"נצמח מזה ביחד" אכן תורם לסולידריות הלאומית. עליה לזכור כי החירות האישית שכל אחד ואחת מאיתנו נהנה ממנה, נובעת רק מהחירות הלאומית שלנו, וזו נקנית בדם חיילנו בעזה ובצפון, הזקוקים לאותה סולדיריות, גם מנשיאת בית ברל.
הניצחון עליו מדבר הסלוגן, הוא לא ניצחון לאומני המבקש לחסל את הערבים בשאר הם, הוא ניצחון פשוט של עם המבקש לחיות. וטוב להזכיר, בהקשר זה, שוב את מכתמו האלמותי של ברל כצנלסון: "אבותינו שהועלו על המוקד, אשר נסחבו למרתפי האינקוויזיציה, אשר נשחטו במאכלת הקוזקים, הייתה להם הכרה מוחלטת, שיש להם עסק עם פריצי חיות. הם ידעו שאין להם כח נגד פריצי החיות, אבל אף רגע לא חסרה להם הכרת צדקת הם. המעציב והמביש בייסרונו, אנו, הוא שכמה מבני דורינו חסרה להם ההרגשה החיה של צדקתנו המוחלטת."