Ilan Bruner, from National Photo Collection of Israel
בשנים האחרונות רבו האנשים והתנועות שמתוך כמיהה והזיית שלום, מוכנים לוותר על הזהות שלהם. ואין יותר ביטול עצמי, מביטול השורש הלאומי – ירושלים. אנשים אלו עסוקים בהשחרת פניה של ירושלים ושל היושבים בה. הם מספרים בטון נאור ומתנשא, איך מרוב פלורליזם הם לא מסוגלים לראות את החרדים או את הערבים או את הציונות הדתית בירושלים. הכותרות שזועקות נגד ירושלים מסבירים לעם ישראל שירושלים מלוכלכת, מגעילה, וענייה, אבל לא כי היא כזו, אלא משום שזה מה שהעיניים שלהם רואות. עין רעה רואה דברים רעים, עין טובה היתה יכולה לראות את כל היופי ההדר והקסם של ירושלים, שלא פגו מעולם. ירושלים, דורשת מאוהביה סובלנות אמיתית לשונה ולאחר. המגוון הוא שמעניק לה את יופיה, ואין דרך יפה בישראל ורב גונית כמו זו שמתחילה ברחוב יפו בתחנה המרכזית, עוברת דרך פאתי שכונות החרדים, מרכז העיר המחודש והיפיפה, מרכז הקניות ממילא, על שלל אורחיו הצבעונים ותערוכות הפסלים המתחלפות, השוק הערבי בעיר העתיקה והכותל המערבי בואכה הר הבית. העין הרעה הזו איננה עניין תמים, זהו עניין זהותי עמוק, אלו המבקשים לשחוט את הפרה הקדושה ששמה ירושלים, נמצאים במזרח אולם ליבם פונה למערב לניו-יורק, ברלין בפריז. המאמצים של המנכרים נושאים פרי. חגה של ירושלים הוא לא חג של כל העם. אוהביה פרנסיה של העיר נדרשים למעשה. ריקוד הדגלים הוא חגיגה נהדרת לחברה דתיים בני-15, אבל זהו בערך. הגיעה השעה למצוא את הדרכים לחבר את כל העם לירושלים. הגיע הזמן שגם יום ירושלים יהפוך ליום שבתון לאומי, וראוי שמרתון ירושלים, הפורמלה 1, ושאר האירועים הססגוניים שמושכים את הלב של ציבורים רחבים אליה, יחגגו ברוב עם כולם יחד ביום איחוד ירושלים.
**
חזרה למורשת רבין
ב 25 לאוקטובר 1995, כמה ימים לפני שנרצח, נשא רבין בוושינגטון את הנאום המפורסם "ירושלים שלי" לרגל חגיגות 3000 שנים לירושלים. זהו אחד הנאומים החשובים ביותר שנישאו בעברית, מאז הקמת המדינה. צריך ללמוד אותו בעל-פה, להיבחן עליו בגרות, להדפיס אותו באותיות קידוש לבנה. וכך אמר רבין:
"ירושלים היא לבו ובבת עינו של העם היהודי... היא מוקד געגועיו, מחוז חלומותיו, של העם היהודי. היא החלום להגיע. היא השם שמיליונים מלמלו על שפתותיהם, גם על ערש מותם. היא המקום שאליו נושאים עיניים ואליו נושאים תפילה" רבין הוסיף ואמר, "ירושלים שלי היא הדמעות של הצנחנים בכותל ב-67', והדגל שחזר להתנוסס על שריד המקדש... אנחנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל. יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. אין שתי ירושלים. יש רק ירושלים אחת. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה – ואין שלום בלי ירושלים." ועוד הוסיף רבין "ירושלים שנחרבה שמונה פעמים, שמשך שנים לא היתה לנו גישה אל שריד מקדשנו, היתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי-עד."
רבין, איש השלום, האיש שנרצח בגלל הניסיון להביא את השלום, הבין היטב ששלום עושים, כש"אני" "אני", ו"אתה" "אתה". כאשר שני הצדדים מוכנים להכיר ולהשלים האחד עם קיומו של השני. לכן, אין שום משמעות לשלום, אם על מנת להשיג אותו, אחד הצדדים נדרש לוותר על זהותו. אין משמעות לשלום, אם בתמורה לשלום, אנחנו מתבקשים להתאסלם. אין משמעות לשלום, אם אנחנו מוותרים על הזהות שלנו. מכאן, אין שום משמעות לשלום עם הערבים, אם בתמורה לשלום הזה, אנחנו מתבקשים לוותר על ירושלים היהודית-היסטורית, מהסיבה הפשוטה, שירושלים היא היא הזהות שלנו, היא המהות שלנו. מי שמוכן לוותר על ירושלים, מוכן למעשה לוותר על הזהות שלו. לכן אין שלום בלי ירושלים, לכן "אין שתי ירושלים" לכן, "ירושלים אינה נושא לפשרה- ואין שלום בלי ירושלים", לכן "ירושלים היתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי-עד".
ירושלים אליבא דרבין היא הסמל המובהק ביותר לרעיון שיבת ציון ומייצגת בעצמה את האתוס המבטא שאיפות בנות אלפי שנים, היא זו העומדת בבסיס תביעתנו לזכות על ארץ ישראל. רבין הבין היטב כי להחלטות בעולם המעשי והחומרי ישנן משמעויות רוחניות, מוסריות וערכיות שעלולות לשמוט את הבסיס עליו נשענים האתוס הציוני ומדינת ישראל, ולכן לא מוכן היה להעלות על הדעת לוותר עליה.במילים אחרות בכל פעםשעולה סוגיית הוויתור על נכסיה של ירושלים היהודית היסטורית, אנחנו צריכים לשמוע את קולו של רבין, ולהבין שזו מבחן נוסף בצדקת הדרך של עם ישראל, האם הוא מאמיןבמדינת ישראל, בעצמו ובמורשתו. מבחנו של דורנו הוא בירושלים. עלינו להתייחס לעצמנו ברצינות, אם אכן, אנו ובני בנינו נאמנים לנצח לשבועת ''אם אשכחך'', עלינו להבהיר לעצמנו ולעולם כולו כי ירושלים אינה עומדת למשא ומתן. ממש כפי שאמר רה"מ יצחק רבין ז"ל, שבועות מספר לפני הרצחו: "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל הייתי עונה, הבה נוותר על השלום."