בית המקדש? רק אם תרצו



הרב חנן פורת זצ"ל סיפר כי לאחר מלחמת ששת הימים, התנהל דיון מרתק בישיבת מרכז הרב. הרב צבי יהודה הכהן קוק חידש שיעור עבור הרבנים והתלמידים המתקדמים, ושאל את תלמדיו "מה נלמד עכשיו?" הרב חנן פורת הציע בעיניים בורקות להתחיל ללמוד סדר קדשים, הדן בהלכות בית הבחירה. חנן ראה בעיני רוחו התכווננות לבניית בית המקדש, הרצי"ה השיב לו אז "חנן, עוד הרבה יש ללמוד הלכות מלכים ומלחמותיהם."

מאז הדיון ההוא למדנו למעלה משני דורות הלכות מלכים ומלחמותיהן, ועוד יש להמשיך ללמוד אותם, אולם נראה שכעת בשלה השעה, אם רק נרצה כמובן, להתחיל לעניין גם בסדר קדשים.

זכינו לראות בעיננו את התגשמות דברי הנביאים: עם ישראל חזר לארצו, הקים בה מדינה וריבונות יהודית, והפרק המרכזי בספר ממתין עוד להכתב. באופן מדהים כולם מזהים היטב את התהליך. אתאיסטיים ודתיים, ימנים ושמאלנים, ערבים נוצרים ויהודים, כולם יודעים מה יכתב בפרק הבא. כולם מבינים היטב כי הכותל המערבי הוא שלב אחד בדרך במעלה ההר. וגם אם מדובר בתהליך ארוך הפרק הבא פשוט ממתין להכתב. בין הכניסה של יהושע לארץ ישראל לבין בניית בית המקדש הראשון עברו למעלה מ-400 שנים, בין הצהרת כורש לחנוכת בית המקדש השני עברו קצת יותר מ 187 שנים. כך שברור שלא מדובר על זבנג וגמרו, גם בימי עזרא ונחמיה בניית הבית הייתה תהליך ארוך, וגם אז היו הפרעות מבית ומחוץ.


הרמב"ם מסביר שמסכת מידות נכתבה במשנה בשביל שבוני בית המקדש השלישי ידעו כיצד לבנותו. הוא פוסק במפורש כי בית המקדש לא ירד אלינו משמים, השמיים לא ייבקעו וארמון מוזהב לא ישייט ממעלה אל ירושלים. הבית השלישי הוא מקדש מעשה ידי אדם. הוא מצוות עשה המוטלת עלינו. "ועשו לי מקדש" (ומי שרוצה לראות בהלכה יפתח את ספר המצוות לרמב"ם, מצות עשה כ, או את ספר החינוך, מצווה צה. ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה א) בית המקדש השלישי תלוי בנו, אם רק נרצה ונחפוץ בכך – אפשר לבנות אותו. כמו בבניית המדינה, הגלות היא היא העונש. וכך גם בדורנו, הציונות לימדה אותנו את חשיבות לקיחת הגורל היהודי בידנו.


אם רק נרצה נוכל לקדם את נבואת ישעיהו " יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם." עלינו לענות לעצמנו בכנות, האם אנו סתם מתפללים כמצוות אנשים מלומדה ""ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת", "והשב את העבודה לדביר ביתך". ומסיימים את תפילת הלחש ביהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה בימינו"? או שאנו מתכוונים לקחת אחריות על גורלנו.

בהמולת חיינו, ואולי בעיקר למבוגרים ששכחו איך חולמים, זה נראה אולי חזון רחוק, אבל מספרי העולים להבית בחג פסח האחרון מורים שאנחנו צועדים בכיוון הנכון: עוד ועוד יהודים עולים אל חוזרים מהגלות הארוכה הביתה.

בסוף המאה ה-19 תיאר הרצל באלטנוילנד, את תקומת העם והארץ ובית המקדש במרכזו: "בנין ענק מלא הוד, שהאיר בלבנת זהר ובכתם פס; גגו נשען על עמודי שיש, יער של עמודים, ועל כל עמוד כותרת זהב... זה בית המקדש."


אולם כפי שראינו מההיסטוריה בניית בית המקדש אינה פעולה מיידית, היא דורשת רצון וכנות. הרצון צריך לבוא לידי ביטוי בעליה להר, תפילה בהר, בלימוד הלכות רלוונטיות, ובעיון רציני בשאלות הכבדות ההלכתיות והמעשיות שרעיון בית המקדש מעלה. בית המקדש השלישי לא יכול להגיע ללא אהבת חינם, משום שהוא התיקון של שנאת החינם. מיוחסת לרב יחזקאל לווינשטיין זצ"ל, מישיבת מיר, האמירה כי "מוטב שבית המקדש לא ייבנה אם יש חשש כי אדם ייפגע, ייעלב או יתבייש, כתוצאה מזה."


בית המקדש הוא הדוגמא למטרה שלא מקדשת את האמצעים. לכן הדרך שאנו צועדים בה צריכה להיות זהירה ומחושבת. עלינו לעלות, ולשאוף לבנות, אבל לזכור כל העת כי הבניה עצמה תלויה ברצון הקולקטיבי של עמנו. בכך שהליך הבנייה עצמו יעשה בקדושה וטהרה. גודל המשימה לא צריך להרתיע אותנו. אנחנו אומרים בתפילותינו, "ותחזנה עיננו בשובך לציון", בואו נעזור לחזון הנביאים להתממש.

פוסטים אחרונים

הצג הכול