לחפצים בשמרנות דרושה מסורת



אין כיום שמרנות ישראלית. שתי רגליים עקרוניות לשמרנות.הצורה והתוכן. הקנקן נוגע לסגנון ולדרך ההתנהלות. ותוכו נוגע לפילוסופיה פוליטית שמתרגמת למדיניות ציבורית; הקנקן מעולם לא תפס בישראל, והתוכן השמרני-הישראלי טרם התנסח.


את הניסיון השיטתי המרכזי בדור התחייה לכונן סגנון ודרך התנהלות שניתן לכנותם שמרניים ניתן לייחס לז'בוטינסקי ולערך ה'הדר' אותו עמל להחדיר ללב חניכיו: "הדר – כל המושגים של אצילות-נפש, של אבירות, של יופי נשגב – כלולים במילה זו... כל אחד ואחד חייב "לעבד" את עצמו, לסנן ולזקק את כל הליכותיו. ה"הדר" מורכב מאלף "הבלים", המהווים כולם יחד את חיינו היומיים. אכול בשקט ובמתינות... בלכתך ברחוב עם חבריך, אל תכבוש את כל המדרכה; בעלותך בלילה על מדרגות של בית אל תשמיע קולך, לבל תעיר את השכנים; פנה דרך ברחוב לאישה, לזקן, לילד קטן, לכל אדם בכלל; יהא הוא גס רוח, אתה אל תהיה. עליך להיות רחב לבב...מוטב שתקריב אתה קרבן ולא תדרוש קרבן מאחר..."[1]; כל קורא וקוראיכול לשפוט בעין טובה יותר או פחות את התנהלות של הישראליים במרחב הציבורי מנקודת מבטו, בכל אופן נראה שאפשר להסכים כי עידון וג'נטלמניות הם לא דבר שבאופן מיוחד הישראליות נוטה להצטיין דווקא בו.


החלק המהותי של השמרנות הוא כמובן הפילוסופיה הפוליטית והמדיניות שנגזרת ממנה.אבל יש לזכור כי אחת מאבני היסוד של ההגות השמרנית היא ההנחה כי לתרבות השפעה מכרעת על התעצבות החברה ורעיונותיה. ולכן השמרנות עצמה מניחה כי ישנה שונוּת במימושה הנובעת מהמסגרת התרבותית שבמסגרתה היא צומחת ומתממשת.

אפשר לאפיין חמש אבני יסודות שמרניות[2], בלתי נתיקות זו מזו, אשר באות לידי ביטוי בצורה שונה בהקשר תרבותי קונקרטי. הראשון הוא ההנחה שלמסורת פוליטית היסטורית קונקרטית של אומה, ולחיבורים המשפטיים הכוננים שלה, ישנו ערך מכריע בעיצוב סמכותו של הממשל. תהליכי הניסוי והטעייה והלימוד ההיסטורי שהתחוללו בעברה של אומה הם שמעניקים לה יציבות, שגשוג וחירות. הנחה זו קשורה להנחה שניה לפיה לכל אומה ישנה מסורת פוליטית והסדרים חוקתיים משל עצמה, ולהעדרו של חוק "לוגי" שתקף א-פריורית לאומות כולן. אבן היסוד השמרנית השלישית הוא מקומו המרכזי של התנ"ך והמסורת הפרשנית שלו מבחינת עיצוב דרכה המוסרי של החברה, והאידיאלהמוסריאליה היא שואפת. פרשנות זו למקרא מניחה את אבן היסוד הרביעית והחמישית של השמרנות לפיהן: השליט עצמו מוגבל על-ידי החוק, וחלק משמעותי מתכליות החוק הן שמירה על חירות האזרחים.


חמשת אבני יסוד הגותיים אלו זכו לניסוח וליטוש שיטתי על-ידי הוגים שמרניים בעיקר בבריטניה ובארה"ב, אשר מתאימים ומשקפים, בהתאם להנחת היסוד השמרנית עצמה, אתהתרבות שבמסגרתה הם נוסחו.


השמרנות הישראלית נולדה לכאורה בשנים האחרונות, עת רעיונותיהם של ברק, טוקווילוהאייק ואחרים תורגמו לעברית. אולם תרגומים חשובים אלו, עד כמה שהם מפרים ומועלים להתפתחות השיח, ועד כמה שהם עצמם נשענים על מסורות פוליטית תנ"כית, אינן מבטאים שורש פנימי עברי אותנטי. הנחת היסוד השמרנית עצמה גורסת כי לתרבות יש תפקיד מפתח בניסוחה, ולכן אין לצפות כי שמרנים ישראלים ידברו "ברק" בתרגום לעברית; עלינו לנסח בעברית ומתוך עולם התרבות היהודי את השמרנות הישראלית, דבר שטרם בוצע.


הסיבה לכך שהשמרנות הישראלית טרם נוסחה, היא שהמסורת הפוליטית היהודית התעצבה במציאות גלותית. שולחן ערוך, הטקסט ההלכתי המכונן, נפתח במילים: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו"[3] השולחן ערוך, והמסורת היהודית איתו, הניחה שאפשר לישון בלילה. שיש מישהו אחר ששומר, ולכן יהודים לא נדרשים לעיסוק בהלכות מדינה.[4] הרב קוק מעביר ביקורת עזה על מציאות זו וקורא לתורה זו - תורת הגלות[5]. תורה הגלות זו תורה שעוסקת רק בהלכות פרט, משפחה וקהילה, ולא יודעת לעלות לדיון מעמיק בהלכות מדינה. המסורת היהודית כמעט ולא לא עוסקת בשאלה מהי מדינה יהודית? מה משרד חוץ יהודי?מהו צבא יהודי?ומהו משרד אוצר יהודי? ז'בוטינסקי למשל העלה את הטיעון שהמשטר הכלכלי של מדינת ישראל לא צריך להיות קפיטליסטי או סוציאליסטי. שכן אלו שני מונחים שאינם אותנטיים לתרבות הפוליטית היהודית. הוא הציע לחדש את רעיון היובל, ולהתאים אותו למציאות הישראלית המודרנית.[6]היובל, הוא אכן רעיון יהודי עתיק, אולם איך מממשים את תפיסת היובל בדורנו?במציאות שאיננה אגררית. איך מקיימים בהיי-טק, לקט, שכחה ופאה? מה יש למסורת שלנו להציע לנו כשאנחנו חושבים על התמודדות עם פקקים או עם אתגרי מערכת הבריאות?


על מנת לייצר שמרנות ישראלית, נדרשת באופן פרדוכסלי רבולוציה מחשבתית. עלינו לחזור לעקרונות יסוד של הטקסטים המכוננים שלנו, ולחבר אותם מחדש למציאות הפוליטית הנוכחית. חזרנו אחרי אלפיים שנות להיסטוריה, עכשיו מוטל עלינו לכתוב את "מסכת הלכות מדינה". לכתוב תחילה את הפילוסופיה הפוליטית, ואז לנסח אותה גם במונחים של מדיניות.

[1]רעיון בית"ר, 1934, כרך "בדרך למדינה", עמ' 321-323. [2]Ofir Haivey & Yoram Hazony, “What Is Conservatism?”, American Affairs, May 2017. [3]או"ח, סימן א. [4]ישעיהו ליבוביץ, יהדות עם יהודי ומדינת ישראל, תל אביב: שוקן, 1979, "הדת במדינה והמדינה בדת", עמ' 130. [5]אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התורה, ירושלים:מוסד הרב קוק, תשמ"ה, פרק א, עמ' ט-י [6]זאב זבוטינסקי, אמה וחברה, "רעיון היובל", ירושלים, תש"י.

פוסטים אחרונים

הצג הכול